הטרדה מינית על ידי פסיכולוג

במאמר זה נסקור בקצרה מה עלול להוות מעשה של הטרדה מינית על ידי פסיכולוג, כיצד נזהה מעשה שכזה, למי ניתן לפנות בעניין ומהם דרכי הפעולה האפשריות עבורנו אם חלילה נקלענו להטרדה מינית שבוצעה על ידי פסיכולוג. אנשים רבים מוצאים עצמם נעזרים לאורך החיים בשירותיו של מטפל בתחום הנפש, למשל פסיכולוג.

טיפול פסיכולוגי

מדובר בבעל מקצוע שאנו פונים אליו על מנת שיסייע לנו עם מצוקות נפשיות בהם אנחנו זקוקים לאוזן קשבת, בין אם כתמיכה נפשית סביב אירוע או טראומה נקודתית, או לחלופין ליווי לאורך שנים ארוכות. היחסים בין פסיכולוג למטופל, הם בוודאי עדינים מאוד, ומבוססים על יחסי אמון של המטופל במטפל בנוסף לכללי החיסיון והסודיות הרגילים הקיימים במערכת היחסים.

למרבה הצער, לעיתים אנו שומעים ממכרים או מהתקשורת, על מצבים שבהם מטפלים אלו, בהם אנו שמים את מבטחנו, מפרים את האמון הבסיסי ומנצלים את סיטואציית הטיפול על מנת להפיק ממנה הנאה מינית כלשהי, או "גולשים" מעבר למותר עפ"י כללי האתיקה  ומבוצעים בהם מעשים שעולים לא אחת עד כדי הטרדה מינית של ממש של המטופל או המטופלת.

כאשר המטפל "עבר את הגבול" ועל המונח הטרדה מינית

לאדם שאינו בקיא בחוק ובפסיקה, בדרך כלל יהיה קשה להסיק ולקבוע במפורש שמעשה שהוא חווה מהווה הטרדה מינית על פי החוק. סעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998, מגדיר בדיוק אילו מעשים מהווים הטרדה מינית, כאן, נציין אותם בדגש על יחסי פסיכולוג מטופל:

• הצעות ואמירות חוזרת בעלות גוון מיני
• ביצוע מעשה מגונה על ידי הפסיכולוג (למשל מגע לא נאות בגופו של מטופל)
• סחיטה של מטופל באיומים ודרישה ממנו שיבצע מעשה בעל אופי מיני כתמורה
• התייחסויות ואמירות מבזות של הפסיכולוג לאלמנטים שונים במיניות שלנו או כלפי הנטייה המינית של המטופל
• פרסום תצלום של מטופל המתמקד במיניותנו.

כאמור, קשת המעשים כנראה רחבה יותר ממה שאדם מן הרחוב היה חושב להגדיר כהטרדה מינית.

דגשים הנוגעים לטיפול נפשי על ידי פסיכולוג

המחוקקים אשר ניסחו את החוק הרלוונטי, הכירו בכך שמערכות יחסים מסוימות עלולות ליצור רגישות מסוימת, בדמות אמון מוגבר של אדם בבעל מקצוע (טיפול בריאותי, טיפול נפשי, טיפול פרא רפואי) באופן שעלול להביא לניצול התלות של המטופל על ידי הפסיכולוג.

על כן, במערכות יחסים כגון זאת, החוק מחמיר מעט עם המטפל המטריד, או לחלופין, מקל עם האדם המוטרד: סעיף 3(ב) לחוק קובע כי ככל שמטפל הפנה הצעות חוזרות בעלות אופי מיני למטופל או התייחסויות חוזרות למיניות של המטופל – אותו מטופל איננו נדרש להראות למטפל שהוא אינו מעוניין בהצעות הללו, כדי שהמעשה ייחשב הטרדה. (זאת, לעומת מערכת יחסים שוויונית בין שני אנשים בוגרים, אז יידרש "המוטרד" להפגין חוסר רצון, חוסר עניין בהצעות שצוינו).

דוגמאות המהוות הטרדה מינית על ידי פסיכולוג

• פסיכולוג שבמהלך הטיפול מלטף אברי גוף של המטופלת בה הוא מטפל
• פסיכולוגית שמציעה למטופל פעם אחר פעם לצאת עמה לבילוי רומנטי מחוץ למסגרת הטיפול
• פסיכולוגית המעליבה ומקניטה את נטייתה המינית של המטופלת שלה.
• פסיכולוג המבקש ממטופלת לבצע בו מעשה מיני, אחרת הוא יחשוף לסביבה הקרובה שלה פרטים חסויים שסיפרה במסגרת הטיפול.

מרבית המקרים שהוצגו לעיל הם "מקרי קצה" יחסית ומהווים מעשים בוטים למדי. לעיתים, האמירות והמעשים ייעשו לכאורה ממקום של קרבה, אמון ואינטימיות ולא בבוטות שכזו, אז יידרש מהמטופל לבחון בעיניים מפוקחות האם המעשים האמורים חורגים מגדר הנדרש והמצופה בטיפול ובוודאי לבחון האם הוא מרגיש בנוח בסיטואציה.

הטרדה מינית על ידי פסיכולוג והאפשרויות להתמודדות

בהינתן מצב שבו אדם חושש שהוא עובר הטרדה מינית בעת שהוא בטיפול פסיכולוגי – מומלץ להפסיק את הטיפול באופן מיידי (כדי להימנע מחוסר הנוחות) וללכת לייעוץ משפטי אצל עורך דין המתמחה בהטרדות מיניות ובקיא בחוק ובפסיקה העדכנית.  עורך דין כזה יוכל לשקף למי שבא להתייעץ עמו – האם נראה שמדובר בהטרדה ומה מומלץ לעשות.

שלוש אפשרויות מומלצות לאדם שעבר הטרדה מינית

הגשת תלונה – הליך פלילי

מטופל שחש כי הוא עבר הטרדה מינית על ידי הפסיכולוג, יכול לפנות למשטרה ולהגיש תלונה על הטרדה מינית. שם הוא יגולל את המעשים המהווים לדעתו את העבירה והמשטרה תחל בחקירה.

ככל שהחקירה המשטרתית תעלה שיש חשש של מעבר לספק סביר שבוצעה הטרדה מינית, סביר כי יוגש כתב אישום כנגד הפסיכולוג. ההליך הפלילי מנוהל למעשה על ידי המדינה, והנפגע לא מהווה צד להליך (הוא מוכר במעמד של "נפגע עבירה").

אם הפסיכולוג המטריד יורשע, בנוסף לענישה הפלילית ייתכן ונפגע העבירה יזכה גם בפיצוי  כספי זעום (בהליך הפלילי מדובר בסכומים נמוכים למדי).

עוולה אזרחית

אופציה נוספת הינה הגשת תביעה אזרחית כנגד הפסיכולוג. הדבר ייעשה בסיוע עורך דין, שיגיש את התביעה לבית המשפט הרלוונטי. החוק למניעת הטרדה מינית מאפשר למוטרד לקבל פיצוי של עד 120,000 שקלים בגין ההטרדה שעבר, גם ללא הוכחת נזק קונקרטי. במקרה ומדובר במספר מקרים נפרדים של הטרדה מינית, לביהמ"ש סמכות לפסוק את הסכום הנ"ל בגין כל מקרה ומקרה במסגרת הפרשה (מכפלות של עד 120,000 ש"ח). ייצוג מקצועי ומנוסה על ידי עורך דין שזהו תחום מומחיותו הבלעדי, בכוחו להוביל למיקסום הפיצוי האפשרי.

במקרים רבים ניתן להגיע להסכם פיצוי עם הפוגע בהליך דיסקרטי וקצר יותר.

דיווח לאיגוד מקצועי במשרד הבריאות

אפשרות נוספת, היא להגיש תלונה על הפסיכולוג, לאגף התלונות הרלוונטי במשרד הבריאות. ככל שהתלונה תתקבל כמוצדקת, הרי שהדבר יכול להשפיע על עיסוקו העתידי של הפסיכולוג ובכך למנוע ממנו לפגוע במטופלים נוספים.

באיזו מהאפשרויות הנ"ל כדאי ונכון לנקוט קודם?

לכל אחת מהפעולות האפשריות הנ"ל יש השלכות על הפעולות האחרות ויש חשיבות להחלטה מה לעשות מתי. על מנת להימנע מטעויות קריטיות, לפני נקיטה בפעולה כלשהי מומלץ לפנות לעורך דין שזהו תחום מומחיותו הבלעדי, לקבל ייעוץ ולהחליט מה הפעולה המועדפת לאחר שיש בידינו את כל המידע.

סיכום

לצערנו, לעיתים מתרחשות הטרדות מיניות על  ידי בעלי מקצוע שאנו בוטחים בהם ונותנים להם את אמוננו ומדובר בתופעה שככל הנראה לא ניתן למנוע באופן מוחלט.

ככל שהוטרדתם על ידי פסיכולוג, או שאתם מרגישים שהוטרדתם על ידו, אני כאן כדי לסייע לכם בייצוג המשפטי על כל גווניו, כדי שתקבלו את הפיצוי המגיע לכם והוא את עונשו.

פנו לעורך דין דורון ויינרייך לייעוץ משפטי. עו"ד ויינרייך מייצג נפגעות ונפגעים בלבד ובעל ניסיון של שנים רבות בתחום הטרדה מינית, פגיעה מינית ועבירות מין ויוכל ללוות אתכם באופן מיטיבי בהליך המורכב.