הטרדה מינית – חקירת קטין

היכולת לחקור קטין על עבירות הטרדה מינית, הינה מוגבלת. זאת, בין אם הקטין הוא נפגע העבירה, חשוד בביצוע העבירה או שהוא היה עד לעבירה. דיני העדת ילדים מוסדרים חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט"ו-1955 הקובע מתי תותר חקירתו של ילד ובאילו תנאים תיערך החקירה. להלן נעסוק בחקירת קטינים בעבירות הטרדה מינית, תוך התמקדות בחקירת ילדים שגילם אינו עולה על 14.

חקירת ילדים על עבירות חמורות

החוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) נחקק במטרה להגן על זכויותיהם של ילדים בהליך הפלילי, לשמור על זכויותיהם של נאשמים ולהגן על האינטרס הציבורי במיצוי הדין עם עבריינים. מתוך משולש אינטרסים זה נולד החוק, היוצר איזונים במרקם עדין זה במטרה לשמור ככל שניתן על כל אחד מהאינטרסים, תוך פגיעה מינימלית באינטרסים האחרים.

החוק מגביל את יכולתה של המשטרה, או של הפרקליטות, לחקור ילדים במסגרת הליכים פליליים. החוק לא עוסק בחקירה על כל עבירה שהיא, אלא רק על עבירות חמורות המנויות בתוספת לחוק. בין היתר, החוק עוסק בחקירות ילדים על עבירות מעשים מגונים לפי חוק העונשין, עבירות המוגדרות כהטרדה מינית לפי סעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית.

אם כן, חקירת ילדים בתיקי הטרדה מינית מסוג מעשים מגונים, תיעשה לפי הוראות חוק חקירת ילדים. נעמיק בהוראות אלו.

הטרדה מינית – חקירת קטין

חקירת קטין החשוד בהטרדה מינית

נניח כי קטין, שעוד לא הגיע לגיל 14, חשוד בביצוע הטרדה מינית. מה ניתן לעשות בנדון? האם ניתן לזמנו לחקירה במשטרה? התשובה היא שהרשות לחקור קטין על הטרדה מינית, ככל שהוא טרם הגיעה לגיל 14, מסורה לחוקר ילדים בלבד. אך ורק חוקר ילדים שהוסמך לכך יהא רשאי לחקור את הילד על העבירה שהוא חשוד בביצועה.

חשוב להזכיר כי גיל האחריות הפלילית בישראל הוא גיל 12. המשמעות היא שלא ניתן להגיש כתב אישום כנגד ילד שלא הגיע לגיל זה. מכיוון שכך, חקירות חוקר ילדים רלוונטיות במיוחד לצורך חקירות קטינים בגילאי 12 עד 14 על עבירות הטרדה מינית מסוג מעשים מגונים.

חוקר הילדים יחקור את הקטין החשוד, יתעד את החקירה ועל סמך חקירה זו ניתן יהיה להגיש כתב אישום כנגד הנער. חקירה שבוצעה על ידי חוקר רגיל שאינו חוקר ילדים לא תהיה קבילה ולא ניתן להסתייע בה לצורך הרשעת הקטין.

סייגים לכלל

ישנם שני סייגים חשובים לכלל האמור. הראשון – חקירת ילד שנעשית "בשעת מעשה או תיכף לאחריה". חקירת קטין ספונטנית שכזו יכולה להיערך גם שלא על ידי חוקר ילדים. השני – חקירה על ידי הורה, אפוטרופוס, מי שהילד נמצא בפיקוחו או רופא. תשובות שהילד ישיב לחוקרים אלו תוכלנה לשמש כראיות קבילות במשפט.

העדה בבית משפט

קטין החשוד בהטרדה מינית, היה עד להטרדה מינית או היה קורבן להטרדה מינית, לא יזומן להעיד בבית המשפט אלא באישור חוקר הילדים. חוקר הילדים יכול להטיל מגבלות על החקירה, להתנות אותה בהיעדרו של הנאשם במקרים בהם הילד הוא עד לעבירה או קרבן העבירה, להורות על גביית העדות בלשכת השופט ולא באולם בית המשפט ועוד כהנה וכהנה.

זאת ועוד, חוקר הילדים יוכל להורות על הפסקת העדות אף לאחר תחילתה של העדות. במקרים אלו, וכן במקרים בהם החוקר לא אישר כלל את עדותו של הקטין, החוקר ישלים את עדותו של הקטין על סמך החקירה שערך לו והתיעוד שלה.

איסור חקירה נגדית

ילד שהעיד בבית המשפט באישור חוקר ילדים, לא ייחקר בחקירה נגדית. מדובר בפגיעה משמעותית בזכויותיו של הצד שכנגד, שכן חקירה נגדית היא כמעט זכות יסוד המוקנית לכל צד במשפט ובמיוחד לנאשם. בשל כך, החוק קובע כי לא ניתן יהיה להרשיע אדם על בסיס עדות הקטין אלא אם כן יש בחומר הראיות כדי לחזק את העדות.

כמו כן, כזכור, חוק הילדים יכול להכריע שהילד לא יעיד בבית המשפט. במקרים אלו, חוקר הילדים יעיד על דברי הילד בחקירה, יציג הסרטה של החקירה או זיכרון דברים מהחקירה. גם כאן, הצד שכנגד לא יוכל לחקור בחקירה נגדית את הילד. לכן, לא יורשע אדם על סמך ראיות אלו אלא אם כן נמצאו בחומר הראיות ראיות המסייעות לעדות. מדובר בדרישה נוקשה אף יותר מדרישת הסיוע.

עו"ד דורון ויינרייך

נפגעתם מהטרדה מינית? זקוקים לייעוץ והכוונה ? פנו לעו"ד דורון ויינרייך שהינו עו"ד וותיק ומנוסה המתמחה בתחום ההטרדות המיניות, מייצג נפגעים ונפגעות בלבד ולעולם לא את הצד הפוגע.