הטרדה מינית בבדיקה רפואית

מה ניתן לעשות במקרה של הטרדה מינית בבדיקה רפואית? בדיקה רפואית עלולה להיות סיטואציה מביכה ולא נעימה למטופל, אשר פוגש במסגרתה אדם בעל סמכות רפואית, שיש או אין לו היכרות מוקדמת עמו. במרבית המקרים, אנו חשים יראת כבוד מול אותו בעל מקצוע, שכן הוא בעל הידע ואנו מגיעים על מנת ליהנות משירותיו ומומחיותו. לרוב, אותו גורם רפואי מתנהל באופן מכבד ומקצועי, אך אנו שומעים לא אחת על מקרים בהם מטופלים חוו הטרדה מינית על ידי הגורם המטפל במהלך הבדיקה.

 

מהי הטרדה מינית על פי החוק?

הטרדה מינית היא עבירת מין אשר מוגדרת ומוסדרת בחוק העונשין, התשל"ז- 1977 וב"חוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח – 1998". דבר חקיקה זה, מגדיר אילו מעשים יהוו הלכה למעשה הטרדה מינית, ואלו הם:

  • ביצוע מעשה מגונה כלפי אדם;
  • הצעות חוזרות בעלות אופי מיני;
  • התייחסויות חוזרות המופנות לאדם מסוים המתמקדות במיניותו;
  • התייחסות משפילה או מבזה ביחס למיניותו של אדם, לרבות נטייתו המינית;
  • פרסום תצלום המתמקד במיניותו של אדם;
  • סחיטה באיומים כאשר הנסחט נדרש לעשות מעשה בעל אופי מיני.

דוגמאות להטרדה מינית בבדיקה רפואית

מהגדרת החוק, אנו מבינים כי קיים מגוון מאוד רחב של מעשים שיכולים להיחשב הטרדה מינית במהלך בדיקה רפואית, למשל:

  • רופא שיניים שמדבר באופן משפיל למטופל בשל נטיותיו המיניות, במהלך טיפול שיניים.
  • רופא משפחה שנוגע באיברים מוצנעים של אישה, באופן שחורג מנדרש מגבולות הבדיקה.
  • טכנאי רנטגן שמעיר הערות בוטות ומיניות למטופלת אשר עוברת צילום בחדר הרנטגן.
  • פלסטיקאי המפרסם תמונה של מטופלת חשופת חזה באתר האינטרנט שלו על מנת לפרסם את עבודתו, ללא רשותה.

לאור המגוון הרחב שמוכר בחוק, והעובדה שמרבית האנשים אינם מכירים את סעיפי החוק המגדירים הטרדה מינית, מומלץ בכל התלבטות או חשד כי עברתם הטרדה מינית בבדיקה רפואית לפנות לעורך דין המתמחה בתחום.

הטרדה מינית על ידי רופא ללא הבעת התנגדות

החוק מכיר בכך, שאדם שמצוי במהלכה של בדיקה רפואית, נמצא ביחסי תלות ונחיתות אל מול הגורם הרפואי הבודק (לעומת הטרדה מינית מול גורמים ואנשים אחרים). על כן, לא נדרש כי המטופל יביע התנגדות כדי שהמעשה יוגדר כהטרדה מינית.

האפשרויות במקרה של הטרדה מינית בבדיקה רפואית

אם אתם חשים לא בנוח במהלך בדיקה רפואית, מומלץ לעצור את הבדיקה באופן מיידי, לקום וללכת. אף אדם לא צריך להרגיש שלא בנוח או מוטרד בבדיקה רפואית.

בהמשך, אם אתם חושדים או מתלבטים אם עברתם הטרדה מינית, קיימים מספר נתיבי פעולה פעולה אפשריים. כדאי מאד כבר בשלב זה לגשת לעורך דין המתמחה בתחום, שיוכל לשמוע את פרטי המקרה ולייעץ לכם על נתיבי הפעולה השונים.

יודגש – אין צורך לבחור באחד מנתיבי הפעולה האפשריים וניתן לפעול בכולם במקביל.

 

הטרדה מינית היא עבירה פלילית

החוק מגדיר מעשה של הטרדה מינית כעבירה פלילית, שקבועים בצידו עונשי מאסר. אם אדם חש שהוא הוטרד מינית במהלך בדיקה רפואית, ניתן לגשת למשטרה ולהגיש תלונה כנגד הגורם המטריד.

החוק קובע עונשי מאסר שונים למי שהורשע בהטרדה מינית, בהתאם לסוג ההטרדה והנסיבות בהן היא התרחשה, כאשר העונשים המקסימליים בחוק נעים בין שתיים להרבה יותר שנות מאסר.

תלונה שתוגש למשטרה, תיחקר ותטופל על ידה ובמקרים המתאימים יוגש כתב אישום כנגד המטריד. במצב דברים זה, בדין הפלילי, הלכה למעשה המוטרד אינו צד להליך (שכן המדינה היא הגורם התובע), ועל כן מומלץ לשכור שירותיו של עורך דין שייצג אתכם במעמד של "נפגעי עבירה".

הטרדה מינית והתנכלות כעוולה אזרחית

החוק מאפשר לאדם שחווה הטרדה מינית בבדיקה רפואית לקבל פיצוי כספי של עד 120,000 שקלים, ללא הוכחת נזק. כשמדובר במספר מקרים המהווים הטרדה מינית, לבית המשפט יש סמכות לפסוק סכום זה בגין כל מקרה ומקרה (מכפלות של עד 120,000 ש"ח). מדובר בנתיב פיצוי שמיטיב מאוד עם נפגעי הטרדה מינית, ומכיר למעשה בפגיעה הגדולה שעלולה להיגרם לאדם ולכבודו כאשר הוא מוטרד מינית, גם אם לא ניתן להוכיח נזק קונקרטי (כגון נזק נפשי, אובדן הכנסות, הפסד ימי עבודה,  ועוד).

על מנת להגיש תביעה אזרחית כנגד גורם רפואי בגין הטרדה שבוצעה במהלך בדיקה רפואית, יש להיעזר בשירותיו של עורך דין המתמחה בתחום, אשר ינסח את התביעה כנדרש ויגיש אותה לבית המשפט הרלוונטי.

במקרים רבים ניתן להגיע להסכם פיצוי עם הפוגע בהליך דיסקרטי וקצר יותר.

הגשת תלונה לאיגוד או לגוף מקצועי

בדומה לתחומים אחרים, לרופאים ולגורמי אחרים מתחומי עולם הרפואה, קיים גוף מקצועי שאמון על האתיקה והמשמעת במקצוע – הסתדרות הרופאים בישראל, משרד הבריאות וכו'.

ניתן להגיש תלונה לגופים הללו, שיכולים לדון את בעל המקצוע לדין משמעתי, ואף להטיל עליו קנסות ולהשעות רישיון במצבים קיצוניים.

באיזו מהאפשרויות הנ"ל כדאי ונכון לנקוט קודם?

לכל אחת מהפעולות האפשריות הנ"ל יש השלכות על הפעולות האחרות ויש חשיבות להחלטה מה לעשות מתי. על מנת להימנע מטעויות קריטיות, לפני נקיטה בפעולה כלשהי מומלץ לפנות לעורך דין שזהו תחום מומחיותו הבלעדי, לקבל ייעוץ ולהחליט מה הפעולה המועדפת לאחר שיש בידינו את כל המידע.

זהירות והימנעות – צעדים שניתן לנקוט מראש

כדי להימנע ממצבים של חוסר נעימות, פרשנות לא נכונה של הבודק ומניעה ממש של הטרדות מיניות (עד כמה שבכלל מעצבן ומתסכל שאנחנו נאלצים להגיע למקרים כאלה) ניתן לנקוט בצעדים הבאים:

היכרות עם הבדיקה ואופייה

למשל, אישה שעומדת לבצע בדיקה ממוגרפיה (בדיקה לסרטן השד), מומלץ שתכיר כי במסגרת הבדיקה, היא תידרש להיות ללא לבוש בחלק גופה העליון וכי יהיה מגע בין מבצע הבדיקה לגופה.

לעומת זאת, בוודאי שלא נדרש מאישה להיות ללא לבוש בגופה העליון, כאשר רופא עור בודק נקודת חן הנמצאת על רגלה.

ליווי של אדם קרוב או איש צוות

לכל אדם שעובר בדיקה רפואית, למעט בבדיקות חריגות, מותר להיכנס לבדיקה יחד עם מלווה. הדבר בהכרח מוביל להפחתה ולהקטנת הסיכוי להיות חשוף להטרדות מיניות.

גם אם אין באפשרותנו להגיע עם מלווה לבדיקה, במקרים רבים ניתן לבקש מאיש צוות נוסף במרפאה שיהיה נוכח בחדר, בדיוק על מנת להימנע ממצבים כגון אילו.

סיכום

כפי שניתן לראות, הטרדה מינית במהלך בדיקה רפואית עלולה לקרות למרות הדרכים השונות להפחית את הסיכויים לחשיפה להטרדה.

אם אתם חשים שחוויתם הטרדה מינית במהלך בדיקה רפואית ואתם מעוניינים לקבל את הייצוג המשפטי המכבד והראוי ולמצות את זכויותיכם כנדרש, פנו לעורך דין דורון ויינרייך.

מה היה לנו עד עכשיו?
מידע נוסף בנושא

המידע באתר זה רלוונטי, חשוב ומועיל ככל שיהיה, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו מהווה עידוד לנקוט בפעולה משפטית או להימנע ממנה וכמובן אינו תחליף לפגישה אישית, רגישה, אמפתית ודיסקרטית עם עורך דין דורון ויינרייך. כל נקיטת פעולה או הימנעות ממנה מבלי להתייעץ לפני כן עם עורך דין הינה על אחריות מבצע הפעולה או הנמנע ממנה בלבד.