גם בעולם המודרני אנשים רבים פונים לכהני דת לשם ייעוץ והדרכה. כהני הדת מורים למאמיניהם כיצד לנהל את אורח חייהם, המאמינים שמים מבטחם בכהני הדת ופועלים על פי עצתם. בין המאמין לבין כהן הדת מתפתחים יחסי אמון, מרות ותלות. ישנם מקרים מצערים בהם כהן הדת מנצל אמון זה כדי לכפות על מאמיניו מערכת מינית. מערכת מינית שכזו תיחשב להטרדה מינית בין כהן דת ומאמין.
הטרדה מינית – הגדרה על פי החוק
החוק למניעת הטרדה מינית – 1998, אוסר הטרדות מיניות. סעיף 3 לחוק מציג מספר התנהגויות שונות, אשר כל אחת מהן תיחשב להטרדה מינית. מדובר בהתנהגויות מיניות בלתי נאותות, הכוללות מגע מיני שאינו רצוי, שיח מיני כפוי ומבזה ואף סחיטה באיומים לביצוע מעשים מיניים. ההתנהגויות הנחשבות להטרדה מינית על פי חוק הן:
- סחיטה באיומים לעשיית מעשים בעלי אופי מיני;
- מעשים מגונים כהגדרתם בחוק העונשין;
- התייחסויות מיניות חוזרות המופנות לאדם אשר הראה כי אינו מעוניין בהתייחסויות אלו;
- הצעות מיניות חוזרות המופנות לאדם אשר הראה כי אינו מעוניין בהצעות אלו.
- התייחסות מבזה או משפילה למיניותו של אדם או לנטייתו המינית;
- פרסום תצלום, סרטון או קובץ המתמקדים במיניותו של אדם ללא אישורו.
כל אחת מאותן התנהגויות עלולה להתרחש במערכת היחסים שבין כהן דת למאמין. אם במסגרת הקשר בין כהן הדת למאמינו, כהן הדת יבצע את אחת מההתנהגויות האמורות יהווה הדבר הטרדה מינית. יתרה מכך, מכיוון שהמערכת בין כהן דת לבין מאמינו הינה מערכת של יחסי מרות, בהתנהגויות בסעיפים 3, 4 הנ"ל לא נדרש שהמאמין יראה לכהן הדת כי אינו מעוניין בהתייחסויות או בהצעות האמורות.
כעת, נבחן כיצד התנהגויות אלו באות לידי ביטוי בהטרדה מינית בין כהן דת ומאמין. לאחר מכן, נעמיק בהשלכות של הטרדה מינית שכזו.
סחיטה באיומים מצד כהן דת
סעיף 3(א)(1) לחוק למניעת הטרדה מינית – 1998, קובע כי סחיטה באיומים לביצוע מעשים מיניים תיחשב להטרדה מינית. סחיטה באיומים מוגדרת בסעיף 428 לחוק העונשין. חוק העונשין מגדיר סחיטה באיומים באופן נרחב למדי. למעשה, כמעט כל הטלת אימה לשם השגת דבר כלשהו, תיחשב לסחיטה באיומים.
הטרדה מינית מסוג סחיטה באיומים עלולה להתרחש במסגרת מערכת היחסים שבין כהן דת למאמינו. כהן הדת ידרוש מהמאמין בו לבצע מעשים בעלי אופי מיני ויאיים עליו כי אם יסרב למעשים אלו, הוא ייענש על כך. בכך, מטיל כהן הדת אימה על המאמין לשם ביצוע מעשים מיניים בניגוד לרצונו החופשי של המאמין. הטלת אימה שכזו תיחשב להטרדה מינית בין כהן דת ומאמין.
מעשים מגונים בין כהן דת למאמין
ההתנהגות השנייה הנחשבת להטרדה מינית על פי חוק, היא עשיית מעשים מגונים כהגדרתם בחוק העונשין. מעשים מגונים הינם מעשים הנעשים באדם אחר או בפניו, לשם גירוי, ביזוי או סיפוק מיניים. כדי שמעשה מיני מעין זה אכן יוגדר כמעשה מגונה, עליו לעשות שלא בהסכמת האדם כלפיו נעשה המעשה המיני.
עם זאת, במסגרת מערכת היחסים שבין כהן דת ומאמינו, המעשים המיניים יהיו אסורים ויוגדרו כמעשים מגונים אף אם הם נעשו בהסכמה לכאורה. זאת, מאחר שקיים חשש ממשי לפיו ההסכמה הושגה תוך ניצול התלות הנפשית הממשית של המאמין בכהן הדת שלו ויכולתו של כהן הדת להשפיע על החלטותיו של המאמין.
היחסים שבין כהן הדת למאמינו נחשבים ליחסי מרות והופכים את הסכמת המאמין להסכמה שאינה חופשית ומרצון. לכן, המעשים יוגדרו על פי רוב כמעשים מגונים אף אם הם נעשו בהסכמה לכאורה. חשוב להדגיש כי כהן הדת יוכל, באופן תיאורטי, להוכיח שהמעשים נעשו ללא כל ניצול של יחסי תלות, אולם הוכחה שכזו קשה עד בלתי אפשרית ברוב הנסיבות.
הצעות חוזרות בעלות אופי מיני
ההתנהגות הבאה המוגדרת כהטרדה מינית על פי חוק, היא הצעת הצעות חוזרות בעלות אופי מיני. זאת, כאשר מושא ההצעות הראתה כי היא אינה מעוניינת בהצעות אלו. אם כן, כדי שהצעה בעלת אופי מיני תיחשב להטרדה מינית, עליה לעמוד במספר תנאים:
- הצעות חוזרות;
- בעלות אופי מיני;
- מופנות לאחר;
- האחר הביע את התנגדותו להצעות אלו.
ככל שכל התנאים הללו מתקיימים, הרי שההצעה תיחשב להטרדה מינית. אחרת, על פי רוב, ההצעה לא תוגדר כהטרדה מינית.
עם זאת, החוק קובע שורה של מקרים בהם מתייתרת הדרישה הרביעית. באותם מקרים, ההצעה תוגדר כהטרדה מינית אף אם האחר לא הביע את התנגדותו לאותן הצעות. אחד מאותם מקרים הוא הצעה מינית של כהן דת למאמינו.
הצעה בעלת אופי מיני בין כהן דת ומאמין
הטרדה מינית בין כהן דת ומאמין יכולה להתרחש באמצעות הצעת הצעות בעלות אופי מיני מצדו של כהן הדת. כאמור, הכלל הפשוט הוא שהצעות מיניות נחשבות להטרדה מינית רק אם מי שהציעו לו את אותן הצעות התנגד להצעות אלו. אולם במערכת היחסים שבין כהן דת למאמין, אין כל צורך שהמאמין יתנגד להצעותיו המיניות של כהן הדת.
על פי סעיף 3(א)(6)(ז) לחוק, גם אם המאמין לא הראה כהוא זה התנגדות להצעות המיניות, הרי שההצעות תוגדרנה כהטרדה מינית. הסיבה לכך גם כאן, היא החשש מניצול יחסי התלות שבין כהן הדת למאמין.
אם כן, התנאים הנדרשים להגדרת הצעות מיניות מצדו של כהן דת כהטרדה מינית בין כהן דת למאמין הינם:
- הצעות חוזרות;
- בעלות אופי מיני;
- מופנות לאחר.
התייחסויות מיניות חוזרות
סעיף 3(א)(4) לחוק דומה מאוד לקודמו, אלא שעתה לא מדובר על הצעות בעלות אופי מיני. במקום זאת, ההתנהגות האסורה היא "התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו". גם כאן, מלכתחילה, נדרש כי אותו אדם יביע התנגדות להתייחסויות המיניות אך במערכת היחסים שבין כהן דת ומאמין החוק מוותר על הבעת ההתנגדות מצדו של המאמין.
התייחסות מבזה או משפילה למיניותו של אדם
סעיף 3(א)(5) לחוק קובע כי התייחסות או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, נחשבת להטרדה מינית. לעיתים, כהני דת משפילים את מאמיניהם גם על רקע מיני. כמובן שהדברים אינם נכונים ביחס לרוב רובם של כהני הדת, אולם כהני דת מעטים עלולים לנצל את הכוח שלהם לשם הטרדה מינית של מאמיניהם וכן להשפלתם וביזויים על רקע מיני.
הטרדה מינית בין כהן דת ומאמין – השלכות
כל אחת מההתנהגויות שהוצגו נחשבת להטרדה מינית בין כהן דת ומאמין. ככל שהמאמין יבחר להגיש תלונה במשטרה כנגד כהן הדת, כהן הדת צפוי לעונשים חמורים במיוחד. זאת, מאחר שחוק העונשין מחמיר את ענישתו של כהן דת בעבירות המין, ביחס לענישה הסטנדרטית על עבירות אלו.
מלבד זאת, המאמין שנפגע מינית מכהן הדת יוכל להגיש תביעת פיצויים כנגד כהן הדת. הטרדה מינית הינה עוולה אזרחית המשמשת כעילה לתביעות אזרחיות. בית המשפט יפסוק פיצויים לטובתו של המאמין, בהתאם לחומרת הפגיעה בו. ככל שהפגיעה תהיה חמורה יותר, כך הפיצויים צפויים לגדול.
כדי שבית המשפט אכן ישתכנע כי מדובר בהטרדה מינית בין כהן דת ומאמין וכן כי ההטרדה הייתה חמורה ומצדיקה פסיקת פיצויים משמעותית, יש צורך בייצוג משפטי מהשורה הראשונה. תיקים אלו אינם תיקים פשוטים כלל וכלל והוכחת היסודות העובדתיים והמשפטיים של העבירה דורשת מיומנות משפטית גבוהה במיוחד.
עו"ד דורון ויינרייך
עו"ד דורון ויינרייך מתמחה בתיקי הטרדה מינית ובעל ניסיון רב בתחום. עו"ד ויינרייך חרט על דגלו את ערכי המוסר והיושר והוא מייצג אך ורק נפגעים ונפגעות ולעולם לא את הצד הפוגע.
לתשומת לב:
מאמר זה נכתב על ידי הנהלת האתר ונועד לתת מושג כללי וסכמתי בלבד. על כן יש להסתמך אך ורק על מידע מדויק שיימסר בפגישה אישית ותוך התאמה לפרטי המקרה הספציפי. כמו כן היכן שלשון המאמר מתייחסת מטעמי נוחות לאחד המינים בלבד- הכוונה לשני המינים כאחד |